בן שרה ושמשון. נולד בשנת 1925 בז'שוב (ריישה) שבפולין. בשנת 1933 עלה עם הוריו לארץ-ישראל, והמשפחה השתקעה בחיפה. כשהיה אלימלך בן 11 התייתם מאמו. הוא למד בבית-הספר "נצח ישראל" בעיר, הצטיין בלימודיו ואף "קפץ" כיתה. היה חבר בתנועת "בני עקיבא", נער צנוע, מסודר ודייקן אך גם עליז ואהוב על חבריו. בעיצומם של מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט הניח ערבי חומר נפץ בשוק בחיפה, הצית את הפתיל וכשברח מן המקום ירה באקדחו ברודפיו. מן היריות נפצע אלימלך קשה והועבר לבית החולים. כעבור יומיים, ביום ז' בטבת תרצ"ח (11.12.1937), מת מפצעיו והובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. בהלוויתו השתתפו מאות ילדים - חבריו, בני כיתתו, וחברי "בני עקיבא" - ומנהל בית ספרו הספידו. הניח אב ואח.

נסיבות מותו ותולדותיו נרשמו בעתוני התקופה.